1 וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁלֹּא הִסְפִּיק זִכְרוֹנוֹ שֶׁל נֹחַ וְהוֹסִיף לוֹמַר וְאֵת כָּל הַחַיָּה, אוּלַי כִּי לְהוֹדִיעַ בָּא גַּם כִּי לְצַד הַחַיָּה וְהַבְּהֵמָה אֲשֶׁר אִתּוֹ לְבַד יַסְפִּיק לִזְכֹּר, וּפֵרוּשׁ הַדְּבָרִים בְּדֶרֶךְ לֹא זוֹ אַף זוֹ.
2 עוֹד יִרְצֶה עַל זֶה הַדֶּרֶךְ: וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ – גַּם זָכַר כָּל הַטּוֹרַח וְהָעוֹל אֲשֶׁר עָלָיו מֵהַבְּהֵמָה וְהַחַיָּה וְגוֹ׳ אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה וְחָמַל עָלָיו. גַּם בָּזֶה כָּלַל רֶמֶז לַצָּרָה שֶׁמְּצָאַתּוּ לְנֹחַ תנחומא מֵאֲרִי אֲשֶׁר הִכִּישׁוֹ וְנִסְתַּכֵּן בַּתֵּבָה לְרוֹב תּוֹסֶפֶת טִרְדָתוֹ וְכוּ׳. גַּם מְנִיעַת רְפוּאָה לְמַחֲלָתוֹ, נִמְצֵאתָ אוֹמֵר כִּי עִקַּר הַזִּכָּרוֹן הוּא לְנֹחַ.
3 וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ וְגוֹ׳. הַכַּוָּנָה הִיא לְהוֹדִיעַ כִּי ה׳ צִוָּה עַל הַמַּיִם לְהִתְגַּבֵּר כַּאֲשֶׁר צִוָּה עֲלֵיהֶם בְּשֵׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית בראשית א:כ ״יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם״, כְּמוֹ כֵן צִוָּה לָהֶם כָּאן לִנְהוֹג בְּתִגְבּוֹרֶת. וְלָזֶה תִּמְצָא שֶׁאַחַר שֶׁנִּמְחָה כָּל הַיְקוּם אָמַר הַכָּתוּב וַיִּגְבְּרוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳, וְהוּא לְלֹא צֹרֶךְ, כִּי כְּבָר נִמְחָה אֲפִלּוּ גָּלְמֵי הַנִּבְרָאִים. וְהַטַּעַם הוּא כִּי הַמַּיִם הָיוּ עֲסוּקִים בְּמִצְוָתָם אֲשֶׁר גָּזַר עֲלֵיהֶם ה׳, וְאֵין לָהֶם לִדְרֹשׁ דְּרָשׁוֹת לִמְנֹעַ הַתִּגְבּוֹרֶת אַחַר שֶׁנִּמְחָה כָּל הַיְקוּם, עַד שֶׁזָּכַר ה׳ לְנֹחַ וְאָז צִוָּה לַמַּיִם לִהְיוֹת נָחִים מִתִּגְבּוֹרְתָּם. וְהוּא אָמְרוֹ וַיַּעֲבֵר אֱלֹהִים רוּחַ חֶסֶד וְרַחֲמִים וְנִמְתְּקוּ גְּבוּרוֹת הַמַּיִם, וְהוּא שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״וַיָּשֹׁכּוּ הַמָּיִם״ – ״וְנָחוּ מַיָּא״ שֶׁלֹּא הִתְגַּבְּרוּ עוֹד.
4 וַיִּסָּכְרוּ מַעְיְנֹת וְגוֹ׳. רָמַז הַכָּתוּב דֶּרֶךְ הַגְּשָׁמִים וְתִגְבּוֹרְתָּם, כִּי כְּשֶׁהַמַּיִם יוֹרְדִים לְמַטָּה בְּהֶכְרֵחַ הַמַּיִם הַתַּחְתּוֹנִים עוֹלִים כְּנֶגְדָּם, וְלֹא יִמָּצֵא זֶה בְּלֹא זֶה. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב וַיִּסָּכְרוּ וְגוֹ׳ וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם, כִּי ב׳ מֵימוֹת אֵלּוּ מְשַׁמְּשִׁים כְּאֶחָד, וְכֵן הוּא בְּדִבְרֵיהֶם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה תענית כה: אֵין טִפָּה יוֹרֶדֶת מִלְּמַעְלָה אֶלָּא אִם כֵּן טִפַּיִם עוֹלִים כְּנֶגְדָּהּ מִלְמַטָּה וְכוּ׳:
5 וַיָּשׁוּבוּ הַמַּיִם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: נִמְשָׁכִים וְשָׁבִים הַמַּיִם שֶׁהָיוּ בַּנִּמְצָא לְיָם אוֹקְיָינוֹס, וְאָמְרוֹ וַיַּחְסְרוּ הַמַּיִם פֵּרוּשׁ: שֶׁהָיוּ נֶחְסָרִים מֵעַצְמָן כְּדֶרֶךְ מַיִם בּוֹלְעִים מַיִם בראשית רבה י״ג, וְאָמְרוֹ מִקְצֵה חֲמִשִּׁים וְגוֹ׳ פֵּרוּשׁ: עִנְיָן זֶה שֶׁשָּׁבוּ הַמַּיִם וְחָסְרוּ הָיָה בְּסוֹף ק״נ יוֹם לִירִידַת הַמַּבּוּל.
6 וְהַמַּיִם הָיוּ הָלוֹךְ וְחָסוֹר. פֵּרוּשׁ: חֵלֶק מֵהֶם הָלוֹךְ וְחֵלֶק מֵהֶם חָסוֹר עַד וְגוֹ׳, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְתִּי בַּפָּסוּק שֶׁלִּפְנֵי זֶה.
7 וַיְהִי מִקֵּץ וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת מִנַּיִן יָדַע זְמַן שֶׁיָּכוֹל לִפְתֹּחַ חַלּוֹן הַתֵּבָה, וְלֹא חָשׁ לִטְבִיעָה בַּמַּיִם פֶּן יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן. וְאוּלַי שֶׁהֻבְטַח שֶׁאֵין יוֹתֵר מִשְּׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ. עוֹד מִמָּה שֶׁהֵכִין צָרְכֵי אֲכִילָה, וּמִן הַסְּתָם הֵכִין לִזְמַן מֻגְבָּל, וּמִזֶּה יָדַע שִׁעוּר אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמוּר בַּתֵּבָה.
8 וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה שְׁלָחוֹ, וְאִם לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם – הָיָה לוֹ לוֹמַר הַכָּתוּב ״הֲקַלּוּ הַמַּיִם״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה. וְאִם לֹא הֻצְרַךְ לוֹמַר, לָמָּה הֻצְרַךְ לוֹמַר בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה? עוֹד, מַה הִיא כַּוָּנַת אָמְרוֹ יָצוֹא וָשׁוֹב עַד יְבֹשֶׁת וְגוֹ׳? אִם הַכַּוָּנָה הִיא שֶׁלֹּא מָצָא לָנוּחַ חוּצָה וְהָיָה חוֹזֵר חֲלִילָה, אִם כֵּן לָמָּה הֻצְרַךְ נֹחַ לִשְׁלֹחַ הַיּוֹנָה וְלֹא הָיָה לוֹ הָעוֹרֵב לְאוֹת וּלְמוֹפֵת שֶׁעֲדַיִן לֹא קַלּוּ הַמַּיִם? עוֹד, מַה הִיא כַּוָּנָתוֹ בְּהוֹדָעַת ״עַד יְבֹשֶׁת״? עוֹד, לָמָּה הֻצְרַךְ לָצֵאת עַד יְבֹשֶׁת כֵּיוָן שֶׁיָּצְתָה הַיּוֹנָה בָּהּ הָיָה מַסְפִּיק לָדַעַת? עוֹד, לָמָּה לֹא אָמַר הַכָּתוּב ״וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ״ כָּאָמוּר בַּיּוֹנָה?
9 אָכֵן כַּוָּנַת הַכָּתוּב הוּא עַל פִּי מַאֲמַר רַזַ״ל סנהדרין קח: כִּי הָעוֹרֵב שִׁמֵּשׁ בַּתֵּיבָה, וְיָדַע בּוֹ נֹחַ, וְלָזֶה כְּשֶׁפָּתַח חַלּוֹן הַתֵּיבָה גֵּרַשׁ הָעוֹרֵב מֵהַתֵּיבָה תֵּכֶף וּמִיָּד. וְהוּא אָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב, וְלֹא הִזְכִּיר ״לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם״ כְּמוֹ שֶׁאָמַר אַחַר כָּךְ בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה, וְהוּא הָעוֹרֵב הָיָה יוֹצֵא וָשׁוֹב, פֵּרוּשׁ: נֹחַ מְגָרְשׁוֹ וְהוּא חוֹזֵר, וְנִשְׁאַר בְּדֶרֶךְ זֶה עַד יְבוֹשֶׁת הַמַּיִם. וּלְעִנְיַן שְׁלִיחוּת לִרְאוֹת הֲקַלּוּ שָׁלַח הַיּוֹנָה, וְהוּא אָמְרוֹ וַיְשַׁלַּח אֶת הַיּוֹנָה מֵאִתּוֹ, פֵּרוּשׁ: בִּשְׁלִיחוּת לוֹ לִרְאוֹת הֲקַלּוּ הַמַּיִם. וְדָבָר זֶה לֹא יָכוֹל לֵידָעֶנּוּ מֵהָעוֹרֵב לֶהֱיוֹת שֶׁהָיָה מְגֹרָשׁ וְלֹא בִּשְׁלִיחוּת, מַה שֶׁאֵין כֵּן הַיּוֹנָה שֶׁהָלְכָה בִּשְׁלִיחוּת וְהֵשִׁיבָה אוֹתוֹ כִּי לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ לְכַף רַגְלָהּ, וְתֵכֶף שָׁלַח יָדוֹ וּלְקָחָהּ וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַתֵּיבָה, כְּאָמְרוֹ וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו אֶל הַתֵּבָה, פֵּרוּשׁ: אֶל מָקוֹם הַמְיֻחָד לָהּ לִשְׁמִירָתָהּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן הָעוֹרֵב שֶׁמְשֻׁלַּחַת נִשְׁאֶרֶת וּכְשֶׁהָיָה חוֹזֵר הָיָה נֹחַ מְשַׁלְּחוֹ פַּעַם אַחֶרֶת.
10 וְעוֹד יִתְבָּאֵר עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קח: וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רֵישׁ לָקִישׁ, תְּשׁוּבָה נִצַּחַת הֱשִׁיבַתּוּ עוֹרֵב לְנֹחַ. אָמַר לוֹ: רַבְּךָ שְׂנָאַנִי וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי, רַבְּךָ שְׂנָאַנִי – ״מִכָּל הַבְּהֵמָה הַטְּהוֹרָה וְגוֹ׳ שִׁבְעָה שִׁבְעָה״, וְאַתָּה שְׂנֵאתַנִי – הִנַּחְתָּ מִין שִׁבְעָה וְשָׁלַחְתָּ מִמִּין שְׁנַיִם. אִלְמָלֵא פּוֹגֵעַ בִּי שַׂר חַמָּה אוֹ שַׂר צִנָּה, לֹא נִמְצָא הָעוֹלָם חָסֵר בְּרִיָּה אַחַת, אוֹ שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי אַתָּה צָרִיךְ? אָמַר לוֹ: רָשָׁע, בַּמּוּתָּר נֶאֱסַר לִי, בַּנֶּאֱסַר לִי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה! עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הִנֵּה לְפִי מִדְרָשׁ זֶה לֹא רָצָה הָרָשָׁע לָלֶכֶת בִּשְׁלִיחוּת שֶׁמָּא יִפְגְּעֶנּוּ שַׂר שֶׁל צִנָּה וְכוּ׳, אוֹ לְצַד שֶׁחֲשָׁדוֹ לְנֹחַ בְּזוּגָתוֹ, וְלָזֶה הֻצְרַךְ נֹחַ לִשְׁלֹחַ הַיּוֹנָה. וְזֶה שִׁעוּר הַכָּתוּב וַיְשַׁלַּח אֶת הָעוֹרֵב וְלֹא רָצָה לָלֶכֶת אֶלָּא הָיָה יוֹצֵא וָשׁוֹב, וּמִזֶּה יָדַע נֹחַ כִּי עֲדַיִן הַמַּיִם עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, אֲבָל לֹא יָדַע אִם קַלּוּ אוֹ לֹא, שֶׁאֵין רְאָיָה מֵעוֹרֵב כִּי אֵינוֹ זָז מִמְּקוֹמוֹ. לָזֶה שָׁלַח אֶת הַיּוֹנָה לָדַעַת פְּרָט זֶה הֲקַלּוּ הַמַּיִם, וְלָזֶה הֻצְרַךְ לוֹמַר הֲקַלּוּ הַמַּיִם בִּשְׁלִיחוּת הַיּוֹנָה, לוֹמַר כִּי לִפְרָט זֶה הֻצְרַךְ לְשָׁלְחָהּ, וְהָבֵן.
11 וּפֵרוּשׁ דִּבְרֵי הַמַּאֲמָר הוּא עַל זֶה הַדֶּרֶךְ, כִּי הָעוֹרֵב בָּא בְּטַעֲנָה עַל דֶּרֶךְ מַאֲמַר הַנָּבִיא תהילים ס״ט:כ״ז: ״אֲשֶׁר הִכִּיתָ רָדָפוּ״, פֵּרוּשׁ כִּי מִן הָרָאוּי לְרַחֵם עַל הַמֻּכֶּה וּמְעֻנֶּה וְהֵם הוֹסִיפוּ לִרְדֹּף, וְזֶה הוּא טַעֲנַת הָעוֹרֵב בְּאָמְרוֹ: רַבְּךָ שְׂנָאַנִי שֶׁהִמְעִיט לְקִיחַת מִינִי וְאַתָּה הוֹסַפְתָּ לְשִׂנְאָה, שֶׁאִם הָיָה פּוֹגֵעַ וְכוּ׳ נִמְצָא הָעוֹלָם וְכוּ׳ וַהֲרֵי אַתָּה מִתְנַהֵג בְּאַכְזָרִיּוּת. אוֹ לִכְשֶׁנֹּאמַר כִּי לֹא בְּאַכְזָרִיּוּת עָשִׂיתָ, יֵשׁ לָדוּן בְּךָ בְּהֶכְרֵחַ טַעַם אַחֵר וְהוּא שֶׁמָּא לְאִשְׁתִּי וְכוּ׳, פֵּרוּשׁ הֲגַם שֶׁהִיא פְּחוּתָה בְּמַדְרֵגָה, שֶׁמָּא לְצַד שֶׁנֶּאֶסְרָה עָלֶיךָ אִשְׁתְּךָ חָשַׁבְתָּ כִּי לֹא נֶאֶסְרָה אֶלָּא אִשְׁתְּךָ וְלֹא זוּלָתָהּ וְהֻצְרַכְתָּ לִנְקֵבָתִי. וְאֵין קֻשְׁיָא מַה נִשְׁתַּנֵּית אִשְׁתּוֹ מִכֻּלָּן, כִּי בְּכָל אַחַת יֶשְׁנָהּ לִשְׁאֵלָה זוֹ.
12 אוֹ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה סנהדרין קח: עוֹרֵב שִׁמֵּשׁ בַּתֵּיבָה, וּכְפִי זֶה טָעַן כִּי לֹא נִתְאַוָּה אֶלָּא לָעוֹרֵב כִּי רָאָה תַּשְׁמִישׁוֹ, וְאָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה עבודה זרה כ: הַהִסְתַּכְּלוּת בַּדָּבָר מוֹלִיד הַתַּאֲוָה וְאָסְרוּ הַדָּבָר. וְהֵשִׁיבוֹ נֹחַ עַל מַה שֶׁאָמַר ״רַבְּךָ״ וְלֹא ״רַבּוֹ״ קְרָאוֹ רָשָׁע, וְעַל מַה שֶׁדַּיָּן כִּי לְאִשְׁתּוֹ הוּא צָרִיךְ, כִּי קַל וָחוֹמֶר הוּא: בַּמּוּתָּר לִי נֶאֱסַר, בָּאָסוּר מִכָּל שֶׁכֵּן. אִם כֵּן אִם יִצְטָרֵךְ לִנְקָבָיו וְיִרְצֶה בַּר מִינָן לַעֲבוֹר עַל הָאִסּוּר, הִנֵּה אִשְׁתּוֹ לְפָנָיו שֶׁאֵין בָּהּ אֶלָּא אִסּוּר אֶחָד, מִלֶּכֶת אַחַר הָעוֹרֵב שֶׁיֵּשׁ לוֹ בָּהּ ב׳ אִסּוּרִין.
13 עוֹד נִתְכַּוֵּן לוֹמַר לוֹ ״רָשָׁע״ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה קידושין ע: שֶׁכָּל הַפּוֹסֵל בְּמוּמוֹ הוּא פּוֹסֵל, וְלֶהֱיוֹתוֹ רָשָׁע חֲשָׁדוֹ לְנֹחַ. אֲבָל לְטַעֲנַת ״אִלּוּ פָּגַע בִּי שַׂר״ וְכוּ׳ לֹא הֱשִׁיבוֹ דָּבָר, וְלָזֶה אָמְרוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה טַעֲנָה נִצַּחַת הֱשִׁיבוֹ וְכוּ׳:
14 עוֹד אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרָמַז לוֹ בְּאָמְרוֹ ״רָשָׁע״, תְּשׁוּבָה לְאִם יִפְגַּע בִּי שַׂר שֶׁל צִנָּה, כִּי כְּבָר יָדַע בְּרִשְׁעוּתוֹ. וַהֲגַם שֶׁיִּפְגַּע בּוֹ שַׂר שֶׁל וְכוּ׳, אֵין הָעוֹלָם חָסֵר מִינוֹ כִּי הַנְּקֵבָה טָעֲנָה מִמֶּנּוּ, מַה שֶׁאֵין כֵּן שְׁאָר עוֹפוֹת שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּיבָה.
15 וַיִּשְׁלַח יָדוֹ וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ: לֶהֱיוֹתָהּ עֲיֵפָה וִיגֵעָה כִּי לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ וְגוֹ׳, וְלָזֶה חָשׁ עָלֶיהָ שֶׁמָּא אֵין לָהּ כֹּחַ לָעוּף יוֹתֵר וְתִפּוֹל בַּמַּיִם, וְשָׁלַח יָדוֹ חוּץ לַתֵּבָה וֶהֱבִיאָהּ אֶל הַתֵּבָה.
16 צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וְגוֹ׳. נִתְכַּוֵּן לְהַתִּיר לוֹ דָּבָר שֶׁאָסַר לוֹ בְּעֵת כְּנִיסָתוֹ לַתֵּבָה, וְגַם בִּשְׁאָר מִינֵי נִבְרָאִים צִוָּה ה׳ לָהֶם וְשָׁרְצוּ וְרָבוּ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר צֵא וְגוֹ׳ וְאַחַר כָּךְ הִזְכִּיר יִחוּד הַזְּכָרִים וְהַנְּקֵבוֹת, לוֹמַר שֶׁכָּל עוֹד שֶׁהֵם בַּתֵּבָה, הֲגַם שֶׁשָּׁלְמוּ יְמֵי הַצָּרָה, הֵם בְּאִסּוּר הַזִּוּוּג עַד אַחַר יְצִיאָה. וְכֵן תִּמְצָא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב אַחַר זֶה: ״וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו וְאִשְׁתּוֹ״ וְגוֹ׳ – זְכָרִים לְבַד וּנְקֵבוֹת לְבַד עַד זְמַן הַיְּצִיאָה, שֶׁדִּיֵּק דִּבְרֵי ה׳ כְּמוֹ שֶׁדִּיַּקְנוּ. גַּם מִמּוֹצָא דָּבָר אַתָּה יוֹדֵעַ כִּי שָׁמְרוּ מִצְוַת ה׳ וְהָיוּ פְּרוּשִׁים מִנְּשׁוֹתֵיהֶם כִּדְבַר מֶלֶךְ כָּל זְמַן הֱיוֹתָם בַּתֵּבָה עַד שֶׁיָּצְאוּ, וְהוּא אָמְרוֹ וַיֵּצֵא נֹחַ וּבָנָיו הֲרֵי זֶה מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע שֶׁעַד זְמַן הַיְּצִיאָה הֵם פְּרוּשִׁים, וְעַיֵּן מַה שֶׁכָּתַבְנוּ בְּפָסוּק בראשית ט:ז ״וְאַתֶּם פְּרוּ וּרְבוּ״:
17 וַיָּרַח ה׳ וְגוֹ׳. כַּוָּנַת הַהוֹדָעָה לוֹמַר שֶׁהֲגַם שֶׁהַקָּרְבָּן שֶׁהִקְרִיב נֹחַ מִנְּכָסָיו הֵם נִכְסֵי שָׁמַיִם אֲשֶׁר בָּרָא ה׳ בְּעוֹלָמוֹ, אַף עַל פִּי כֵן נִתְרַצָּה בָּהֶם, וּבְאֶמְצָעוּת הַקְרָבָתָם נָדַב לְהֵיטִיב וְנִשְׁבַּע שֶׁלֹּא יַכְרִית עוֹד כָּל בָּשָׂר מִבְּלִי שְׁאֵלַת דָּבָר מִמֶּנּוּ, אֶלָּא כִּבְיָכוֹל מֵעַצְמוֹ נִתְרַצָּה כְּאִלּוּ מַה שֶׁקִּבֵּל הוּא שֶׁל הַמַּקְרִיב וְאֵינוֹ שֶׁלּוֹ. וְעַל פִּי דֶּרֶךְ זֶה הָיָה מְפָרֵשׁ מוֹרִי וְרַבִּי אֲדוֹנִי זְקֵנִי זַצַ״ל מַאֲמָר אֶחָד עירובין סה: וְזֶה לְשׁוֹנָם: כָּל הַמִּתְפַּתֶּה מִיֵּינוֹ יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיָּרַח ה׳ אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ״, עַד כָּאן. פֵּרֵשׁ הוּא זַ״ל: כָּל הַמִּתְפַּתֶּה מִיַּיִן שֶׁלּוֹ כִּי יַגִּישׁ אֵלָיו אוֹרֵחַ כּוֹס שֶׁל יַיִן מִיֵּינוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת, וּבְאֶמְצָעוּתוֹ יַעֲשֶׂה לוֹ מְבֻקָּשׁוֹ מִמֶּנּוּ מֵעַצְמוֹ, יֵשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ, כִּי כֵן עָשָׂה ה׳ כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּסָמוּךְ. וְדִקְדֵּק לוֹמַר ״מִתְפַּתֶּה״ לוֹמַר שֶׁנִּתְפַּתָּה בְּאֶמְצָעוּת הַמּוּגָשׁ אֵלָיו מִבְּלִי שֶׁיִּצְטָרֵךְ אֵלָיו דָּבָר. וּכְפִי זֶה בָּאָה הוֹדָעַת הַכָּתוּב דָּבָר זֶה לְמִי שֶׁיִּרְצֶה לָלֶכֶת בְּדַרְכֵי קוֹנוֹ, גַּם לְהַכָּרָתוֹ אֶצְלֵנוּ שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִדַּעַת קוֹנוֹ. וַהֲגַם שֶׁמָּצִינוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שֶׁאָמַר הַכָּתוּב ״רֵיחַ נִיחוֹחַ״, לֹא מָצִינוּ שֶׁנִּתְנַדֵּב לַעֲשׂוֹת טוֹבָה מֵעַצְמוֹ כָּזֶה אֶלָּא שֶׁיִּתְרַצֶּה בּוֹ אוֹ יִמְחוֹל לוֹ חֶטְאוֹ.
18 וַיֹּאמֶר ה׳ וְגוֹ׳ לֹא אוֹסִיף וְגוֹ׳. צָרִיךְ לָדַעַת לָמָּה כָּפַל לוֹמַר לֹא אוֹסִיף וְלֹא אוֹסִיף. וְרַשִׁ״י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פֵּרֵשׁ כָּפַל הַדָּבָר לִשְׁבוּעָה וְכוּ׳, וְכֵן דָּרְשׁוּ בְּמַסֶּכֶת שְׁבוּעוֹת לו: עַד כָּאן. וְקָשֶׁה כִּי דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה לֹא כָּךְ הֵם, וְזֶה לְשׁוֹנָם: אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר ״לָאו לָאו״ שְׁבוּעָה וְכוּ׳, אָמַר רָבָא וְהוּא דְּאָמַר ״לָאו לָאו״ תְּרֵי זִמְנֵי, דִּכְתִיב ״וְלֹא יִכָּרֵת עוֹד כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה״ וְגוֹ׳, וּכְתִיב בראשית ט:טו ״וְלֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״ עַד כָּאן. וְהֵם ב׳ כְּתוּבִים הַבָּאִים בְּדִבְרֵי ה׳ לְנֹחַ בְּסָמוּךְ, וְלֹא הוֹכִיחַ מִפָּסוּק זֶה כְּדִבְרֵי רַשִׁ״י.
19 וְטַעַם הַשַּׁ״ס שֶׁלֹּא הוֹכִיחוּ הַשְּׁבוּעָה מִכֶּפֶל ״לֹא אוֹסִיף״ וְ״לֹא אוֹסִיף״ הָאֲמוּרִים בְּפָסוּק רִאשׁוֹן שֶׁאָמַר ה׳ אֶל לִבּוֹ, יֵשׁ טַעַם נָכוֹן בַּדָּבָר, כִּי לֹא נֶאֶמְרוּ שְׁנֵיהֶם בִּפְרָט אֶחָד שֶׁיִּהְיֶה נֶחְשָׁב כָּפוּל, כִּי ״לֹא אוֹסִיף״ רִאשׁוֹנָה הָיָה עַל פְּרָטֵי הָאֲדָמָה, וְלֶהֱיוֹת שֶׁלָּקְתָה ב׳ אוֹ ג׳ פְּעָמִים לְסִבַּת בְּנֵי אָדָם: חָטָא אָדָם לָקְתָה אֲדָמָה, חָטָא קַיִן לָקְתָה אֲדָמָה מִבְּלִי תֵּת כֹּחָהּ, חָטְאוּ דּוֹר הַמַּבּוּל לָקְתָה הָאֲדָמָה. לָזֶה בִּתְחִלַּת רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ אָמַר ״לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם״ וַאֲפִלּוּ לְחֵלֶק אֶחָד מֵהָאֲדָמָה וְלֹא פְּרָט מִפְּרָטֶיהָ. וְעוֹד רָצָה ה׳ בְּנַחַת רוּחַ שֶׁהָיְתָה אָז לְפָנָיו וְאָמַר ״וְלֹא אֹסִיף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי״ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה גַּם מִבְּלִי הַשְׁחָתַת הָאָרֶץ כְּלָל. וּכְפִי זֶה אַיֵּה מְקוֹם הַכֶּפֶל לוֹמַר שֶׁהִיא הַשְּׁבוּעָה? לָזֶה דָּרַשׁ רָבָא מִשְּׁנֵי פְּסוּקִים וְהֵם ״לֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר... וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל״ וְ״לֹא יִהְיֶה עוֹד הַמַּיִם לְמַבּוּל״ בראשית ט:יא. וְעַיֵּן כַּוָּנַת הַכָּתוּב וּדְרָשָׁתָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בִּמְקוֹמוֹ בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. וּמֵעַתָּה עָלוּ דִּבְרֵי רַשִׁ״י בְּצָרִיךְ עִיּוּן. וְאוּלַי שֶׁהָיְתָה לוֹ גִּרְסָא אַחֶרֶת בַּשַּׁ״ס וּכְמוֹ שֶׁכָּתַב הָרֹא״שׁ שָׁם בִּשְׁבוּעוֹת. וְעַיֵּן מַה שֶׁפֵּרַשְׁתִּי בְּפָסוּק ״וְלֹא יִכָּרֵת״ וְגוֹ׳.
20 וְנִשְׁאַר לָנוּ לָתֵת טַעַם לָמָּה שִׁנָּה הַכָּתוּב בְּמַאֲמָרָיו, פַּעַם הִקְדִּים ״לְקַלֵּל״ קוֹדֶם אָמְרוֹ תֵּבַת ״עוֹד״, וּפַעַם הִקְדִּים תֵּבַת ״עוֹד״ לְתֵבַת ״לְקַלֵּל״, וְלֹא הִשְׁוָה שִׁעוּר דְּבָרָיו. הַטַּעַם הוּא לֶהֱיוֹת כִּי הַקְּלָלוֹת שֶׁנִּתְקַלְּלָה הָאֲדָמָה יֶשְׁנָם לְשֶׁעָבַר וּלְהַבָּא שֶׁלֹּא יָצְתָה מֵהֶם, מַה שֶׁאֵין כֵּן קִלְלַת כָּל חַי – הַמֵּתִים כְּבָר מֵתוּ וְהָיוּ כְּלֹא הָיוּ, וְהַחַיִּים אֵין הֶכֵּר בָּהֶם לְמַה שֶׁעָבַר. לָזֶה דִּיֵּק ה׳ בִּדְבָרָיו וְאָמַר לֹא אוֹסִיף לְקַלֵּל עוֹד הָאֲדָמָה יוֹתֵר קְלָלָה עַל קִלְלָתָהּ שֶׁהִיא בָּהּ. וְסָמַךְ תֵּבַת ״עוֹד״ אַחַר שֶׁאָמַר ״לְקַלֵּל״ לוֹמַר לֹא אוֹסִיף קְלָלָה בְּיוֹתֵר מִמַּה שֶׁהִיא. וְזֶה יַגִּיד כִּי עוֹדֶנָּה בִּקְלָלָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל בְּהַכָּאַת כָּל בָּשָׂר הִקְדִּים ״עוֹד״ לַהַכָּאָה כִּי אֵין בְּתוֹסֶפֶת הַכָּאָה זוֹ חֵלֶק מֵהָרִאשׁוֹנָה, וְדוֹק.
21 כִּי יֵצֶר לֵב וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ עַל דֶּרֶךְ אָמְרָם זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּמַסֶּכֶת בָּבָא קַמָּא לט: שׁוֹר הָאִצְטָדִין שֶׁנָּגַח פָּטוּר, דִּכְתִיב שמות כא:כח ״כִּי יִגַּח״ וְלֹא שֶׁיַּגִּיחוּהוּ, עַד כָּאן. וְהֵן הָאָדָם מִנְּעוּרָיו, קוֹדֶם שֶׁיַּבְחִין לִמְאוֹס בָּרַע וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב, יְקַדְּמֶנּוּ הָרַע מִשֶּׁנִּנְעַר מִמְּעֵי אִמּוֹ, וְהָרַע מַדְרִיכוֹ בִּבְחִינָתוֹ. וְהָיָה כִּי יִגְדַּל כְּבָר הִטְבִּיעַ בּוֹ הָרַע כְּמוֹ שֶׁהִטְבִּיעוּ הַנְּגִיחָה בְּשׁוֹר הָאִצְטָדִין. וְטַעַם זֶה יוֹעִיל לְבַל דָּנוֹ בְּהִכָּרֵת, אֲבָל עַל כָּל פָּנִים עָנוֹשׁ יֵעָנֵשׁ עַל אֲשֶׁר אֵינֶנּוּ שׁוֹמֵעַ בְּקוֹל הָאֱלֹהִים, וְיִשְׁתַּנֶּה מִשּׁוֹר הַמִּתְלַמֵּד כִּי הוּא מוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה לִמְאוֹס בָּרַע בְּהַכִּירוֹ וְלִבְחוֹר בַּטּוֹב. וְהוֹעִיל טַעֲנַת ״רַע מִנְּעוּרָיו״ שֶׁלֹּא יִתְכַּעֵס ה׳ עָלָיו כָּל כָּךְ, שֶׁנִּרְאֶה שֶׁהִפְלִיא לַעֲשׂוֹת כִּי יֵשׁ לוֹ סִבָּה לְהַרְשִׁיעַ לְצַד לִמּוּדוֹ מִנְּעוּרָיו:
